המצב הביטחוני הסוער וחוסר היציבות שהוא מביא איתו מובילים גם לסערות פנימיות בתוכנו, לתחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים. לפעמים אנו מרגישים ש"אין לנו זכות" להרגיש עצובים או דואגים כי לא נפגענו מהמצב באופן ישיר. אבל, חשוב להבין שההשלכות של תקופה מאתגרת שכזו, המביאה עימה תחושת איום קיומי ממשי, לא פוגעת רק במי שמשרת בחזית. אנו צריכים לזכור שלעיתים המצב הביטחוני מציף בתוכנו סערות אישיות אחרות אשר המצב היווה עבורן טריגר וכעת הן מציפות ומזמינות אותנו להתבונן פנימה בחמלה ולאפשר לעצמנו רגע של עצירה ונשימה. חשוב להיות קשובים לגוף ולנפש שלנו, דווקא בתקופה שהכל סוער מבחוץ ולתת לעצמנו זמן וליגטימציה לדאוג ולטפל במה שמציף אותנו. אם אתם מרגישים לחץ, חרדה, עייפות רבה, סערה רגשית ודאגה אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו על מנת שנסייע ונוכל יחד להפחית תחושות קשות אלו ולהחזיר חזרה את השליטה והרוגע הפנימי הדרושים בתוך מצבים משבריים.
מערכות היחסים שלנו משפיעות לא פעם על היבטים נוספים שונים בחיינו. הימצאות במערכת יחסים רעילה גובה מאיתנו מחירים רגשיים ונפשיים קשים ועלולה להותיר אותנו מבולבלים ופגועים. מערכות יחסים אלו יכולות להיות עם בני הזוג שלנו, עם ההורים ואף במקום העבודה. לעיתים אנו אפילו לא יודעים לזהות כי מדובר בקשר רעיל שכזה ועל כן להישאר בדינמיקה הפוגענית שלנו לאורך זמן. מהי ההגדרה של מערכת יחסים רעילה?
מערכת יחסים אשר גורמת לנו להרגיש חסרי ביטחון, מערערת אותנו ואת התפיסה שלנו את המציאות, מרחיקה אותנו מסביבה תומכת ומנחמת, מטילה ספק בבחירות שלנו ומגדילה את תחושת התלות שלנו בבן.ת הזוג.
במידה ואתם מזהים דפוסים אשר עשויים להכיל מאפיינים שכאלה אנו מזמינים אתכם לשתף אנשים קרובים ובכך לחזק ולקרקע מחדש את עצמכם בתור אנשים מציאותיים והגיוניים. אנו כאן בכדי לעזור לכם להתמודד עם השלכותיה של מערכת יחסים שכזו.
גירושין מהווים אחד ממשברי החיים הגדולים ביותר והם מובילים לשינויים גדולים מאוד בחיינו. שינוי הסטטוס הזוגי הוא הרבה יותר מורכב, גדול ומשמעותי והוא טומן בחובו פוטנציאל להתבוננות פנימית אל תוך עצמנו. עבודה אמיצה על החלקים השונים בתוכנו לאור השינוי, על מה שעיצב אותנו בחיינו ועל המקום אליו אנו שואפים להגיע תוכל לסייע להגיע לתחושת מימוש עצמי ואושר בחיינו.
כחלק מהעבודה וההתמודדות עם המעבר למצב החדש עלינו לעבד את המהלכים שהובילו אותנו לנקודות שונות בחיינו, להביט באומץ על מי שאנחנו ועל כלל חלקי הנפש השונים המרכיבים אותנו, כולל כאלו שזנחנו לאורך החיים.
נשמח לסייע לכם בתהליך המורכב, הקשה והמרגש הזה.
דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, מנגנון הגנה המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להפסיק את האירוע הטראומטי. למעשה כאשר אין ביכולתו לברוח או להילחם בפגיעה, הוא מתנתק ומתכנס לתוך עצמו בכדי לשמור על נפשו מהפגיעה. דיסוציאציה נחווית על ידי האדם לרוב כפערים בזיכרון, כחלקים חסרים, כתחושה "בועתית" מנותקת מהסיטואציה, או כחוסר הבנה זמני כלפי המתרחש סביבו.
לאורך זמן, מנגנון הניתוק אשר נועד לשמר את נפשו של האדם עלול להביא לקשיים, בפרט כאשר הוא שב ומופיע במצבים בהם אין סיכון ממשי, אך עולים טריגרים אשר מפעילים את המצב הדיסוציאטיבי (לפרק זמן מסוים).
עבודה טיפולית אנליטית מעמיקה יכולה לסייע במצבים אלו, באמצעות טיפול בטראומה אשר בגינה הופעל מנגנון הדיסוציאציה.
נפשו של האדם מורכבת מחלקים שונים, המתוארים ומומשגים באופן אחר, בהתאם לגישה האנליטית (פרויד, יונג, ויניקוט, קליין וכו'). פרסונה חברתית, הנה חלק בריא והכרחי בנפשו של האדם. במצבים נרקיסיסטים, הפרסונה הופכת להיות התוכן והעיקר, כך שהחוויות, ההתנסויות וההתייחסויות מתארגנות לפי יכולתם לשמר את הפרסונה או לסדוק אותה.
אנשים אשר מצויים בהזדהות יתר עם הפרסונה, מאבדים קשר ל"אני הפנימי" שלהם והופכים תלויים בהזנה נרקיסיסטית חיצונית. לפיכך, בניגוד לפרסונה אשר מציגה אותם כחזקים, מתחת לכך, מצויים חלקים פנימיים שבריריים, אשר בעתות משבר נוטים לקרוס למצב נפשיים קשים.
אנשים בעלי מאפיינים נרקיסיסטיים לרוב ידחו ביקורת ואף עלולים לחוות אותה כבגידה. במצבים אלו, המעברים בין אידיאליזציה אל דה – וולואציה של חברים ובני משפחה יכולים להיות מהירים ובלתי מובנים לקרובים אליהם.
עבודה טיפולית אנליטית מעמיקה יכולה לסייע לאדם במצבים אלו, על מנת שיוכל באופן הדרגתי להכיר את "האני הפנימי" שלו ובכך לוותר על חלק מסוים מהפרסונה, ועל הסימפטומים הקשים הנובעים מהיצמדות נוקשה אליה.
חרדה היא תחושה שיכולה להתבטא הן באופן פיזי והן באופן רגשי ומשמעותה היא שאנו מצויים במתח ולחץ בצורה ניכרת. חרדה יכולה ללוות את האדם באופן תמידי, כמעין פס קול אשר מלווה את חייו ושגרת יומו וכן יכולה להופיע באופן פתאומי, כהתקף. לא פעם ביטויים של חרדה מופיעים בצורת תסמינים פיזיים כדוגמת קוצר נשימה, דופק מואץ וזיעה מוגברת.
אין ספק שחרדה פוגעת באיכות חיי האדם ועלולה להוביל למצוקה נפשית גדולה. תוך עבודה טיפולית המשלבת מגוון כלים וגישות, ניתן להבין את החרדה, את מקורותיה, את סיבות הופעתה וכן לצמצם את תחושת השליטה שלה בחיינו. אט אט ניתן להתבונן בחרדה ומתוך מצב זה להיות מסוגלים לשחרר אותה מתוכנו.
במידה ואתם מרגישים לחץ וחרדה, חשוב מאוד להיות ערים לתסמינים שהדבר מייצר בגופנו ונפשנו ולאפשר לקבל כלים שיכולים לסייע בהתמודדות עם המצב.
קרל יונג כינה את החלום "תוצר טבעי, אובייקטיבי מאוד של הנפש", "מראה את האמת והמציאות הפנימיות של המטופל". החלום מציג דימויים היכולים להעביר מידע המיידע את החולם ו/או את התרפיסט של החולם לגבי דברים בלתי ידועים אך בעלי חשיבות חיונית. החלום מפצה או משלים חוסר בעמדתו המודעת של החולם. לעיתים מציגים החלומות קטעים, שהיו עד כה בלתי ידועים, של העמדות המודעות החצויות השונות, תוך שהם מצביעים על ההיבטים של מה שעומדים להפוך בסופו של דבר לתחושת זהות לכידה ועקבית יחסית. סדרת חלומות המתפרסת על פני חודשים רבים או שנים רבות משרתת פונקציה דומה (וויטמונט ופררה, 1998).
בתהליך הטיפולי, פוסעים יחד, המטפל והמטופל, בעולם הסימבולי לשם הבנת חלומותיו של המטופל ודרך זאת, הבנת החלקים הלא מודעים בנפש.
דמויות המופיעות בחלום, אף אם הן מוכרות לחולם באופן אישי וקשורות לחייו היומיומיים, יכולות להיות בעלות משמעות אחרת או נוספת, בהיותן מייצגות חלקים בנפשו של החולם. לכן, השימוש בחלומות בטיפול, מעשיר את הטיפול ומוסיף נדבכים ורבדים אשר נסתרים לרוב מן המודע. בעבודה קלינית משותפת ניתן להשתמש בחומרים העולים מן החלום על מנת לסייע למטופל להבין דברים מהותיים על חייו, להתבונן בהם ולהגיע לתובנות משמעותיות אשר יכולות לשפר את איכות חייו.
וויטמונט, א; וברינטון פררה, ס. (1989). חלומות: שער אל מקורות הנפש. הוצאת "אח" בע"מ.
המונח הפצצת אהבה, לאב בומבינג, מתאר סיטואציה בה צד אחד בקשר מנסה להשפיע או לנהל את הצד השני תוך שימוש בהפגנת חיבה קיצונית. בפסיכולוגיה מכירים בדרך זו כחלק ממנגנון של התעללות רגשית שכן ה"אהבה" היא למעשה אקט מניפולטיבי שמטרתו לנצל את הצד השני תוך שיוצרים תחושת אחדות מזויפת אך חזקה מאוד.
הפצצת אהבה יכולה להתבטא בהרעפת מחמאות אינטנסיבית, קניית מתנות מרובות ומתן חיבה באופן קיצוני. ביטויי האהבה כאלו עשויים להיתפס כחיוביים ועל כן קשה לזהות בתחילת מערכת יחסים כי מדובר בהתנהגות בעייתית אשר עלולה להוות גורם לדאגה. עם זאת, התנהגות חיובית זו נוטה להידרדר במהרה למצבי כעס, ניצול או תוקפנות כאשר היא אינה נענית לדרישות המתעלל.
במידה ואתם מצויים בקשר, מערכת יחסים, אשר אתם חוששים שישנה בו התעללות רגשית בסגנון לאב בומבינג, חשוב מאוד לשתף את הקרובים אליכם על מנת שיסייעו לכם להביט בסיטואציה באופן חיצוני ומפוקח יותר, וכן לפנות לעזרה רגשית ונפשית במקביל.
בני משפחה מטפלים (caregivers) הנם אנשים אשר אינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול, אך הם מטפלים באדם אחר, לרוב בבן משפחתם. הנסיבות שבגינן הופך בן משפחה ל caregiver הנן רחבות ובהן – מוגבלות פיזית , תפקודית או קוגניטיבית של בן המשפחה, קשיים נפשיים של בן המשפחה, ירידה תפקודית עקב הזדקנות או מחלה ועוד.
הטיפול באדם הינו מורכב וכרוך בעומס נפשי, בריאותי, כלכלי ופיזי. בעשורים האחרונים גברה ההכרה במעמדם של מטפלים ובצורך העז לספק מעטפת ומענים לבני המשפחה המטפלים. מחקרים מראים כי שחיקת המטפל פוגעת בבריאותו הפיזית והנפשית, ביכולתו לטפל בבן המשפחה המוגבל, ואף במעגלים רחבים יותר כדוגמת משפחת המטפל ומקום עבודתו. עומס רב על המטפל, המדלל את משאביו וכוחותיו, מגביר את הסיכויים להתפרצויות זעם כלפי קרוביו.
לכן, חשוב כי בני משפחה יצרו לעצמם מערך תמיכה רגשי ואינסטרומנטלי.
במרכז מאיה נוכל לסייע, לתמוך ולהדריך .
טראומה הינה חוויה היוצרת אצלנו תחושות קשות של פחד, חוסר אונים ודיסוציאציה. היא יכולה להתרחש עקב חשיפה לאירוע קשה כדוגמת מלחמה, תאונה, פגיעה מינית או קרבה למוות. בנוסף לכך, עלולות להיות טראומות ילדות אשר לא ניתן בהכרח "לשים עליהן את האצבע" באופן מובהק כאירוע בודד אך הן למעשה מבטאות חווית חיים של הזנחה, נטישה והתעללות. דונלד קלשד (Kalsched,1998), משתמש במילה טראומה על מנת לתאר כל חוויה אשר גורמת לילד כאב נפשי בלתי נסבל או חרדה, המאיימים להשמיד ולהרוס את הרוח האנושית הייחודית לו.
הטראומות שלנו לא פעם פוגעות בנו ומפריעות ליכולת שלנו לתפקד וכן פוגמות ברווחה הנפשית שלנו, גם אם המקור שלהן לא ידוע וברור עבורנו לחלוטין. באמצעות עבודה טיפולית אנליטית ניתן להעמיק בתחושות אשר הטראומות מציפות בנו, להתבונן על הסיטואציות בהן הן עולות וצפות ולעבד אותן יחד על מנת לאפשר חוויה שלמה והתמודדות שיובילו להקלה והפחתת רמת השליטה שלהן בנו.
Kalsched, D. (1998). The inner world of trauma: Archetypal defenses of the personal spirit. New York, NY: Routledge.
חשיבה דיכוטומית הנה חשיבה בינארית, אשר מתייחסת לקצוות , למשל – טוב או לא טוב, הכל או כלום, חיובי או שלילי וכד'. בגילאי הילדות החשיבה הנה דיכוטומית ויכולה להסביר את התנודתיות והקיצוניות במצב רוחם של ילדים למשל: כעס עז, עצב משמעותי ועוד.
באמצעות חינוך רגשי, שיקוף, הכלה, תרגול הבנה של מצבים רגשיים מורכבים ועוד, הופך הילד למבוגר אשר מסוגל לחוש רגשות מורכבים ורב מימדיים. יכולת זו מאפשרת למבוגרים להתנהל באופן מווסת, תוך ראייה מעמיקה ומורכבת של סיטואציות אישיות וחברתיות.
לעיתים ומסיבות שונות (משפחתיות, סביבתיות) לא התקיים התהליך ובמצב זה אדם מבוגר עלול להתקשות בתפיסות ורגשות מורכבים . מצב זה של תפיסה דיכוטומית בגלאי הבגרות עלול לפגוע ביחסים בינאישיים וביכולתו של אדם לתפקד בצורה אופטימלית בזוגיות, בחיי המשפחה ובעבודה.
במצבים אלו יופיע כעס רב, סכסוכים, ניתוקי קשרים משפחתיים, תחושה שאדם אינו מובן ועוד.
טיפול פסיכותרפי יכול לסייע לאדם בבגרותו להבין ולהרגיש רגשות מורכבים ודרך כך לשפר את מצבו האישי, המשפחתי והחברתי.
